קליינמן ישראל

קליינמן ישראל (ג`ורג`)
נולדתי בשנת 1928 לבלה ולאלימלך בעיר קילצה שבפולין. בקילצה התגוררו 40,000 יהודים. לאבי היה מפעל למוצרי בשר ובית מטבחיים. המשפחה הייתה בעלת צביון מסורתי. המשפחה מנתה ארבעה ילדים: דבורה, רות, משה ואני. סיימתי שש כיתות בבית ספר יהודי.

ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לאזור. במשך שבוע ישבנו בבונקר בעוד העיר הופגזה. המפעל של אבי שנמצא ברחוב הראשי הפך מטבח צבאי והאנטישמים תלו שלט שהכניסה ליהודים אסורה. מצבנו הכלכלי הדרדר מאחר ונסגר מקור פרנסתנו. מאחר ודברתי גרמנית רהוטה, התחלתי יחד עם אחי למכור לגרמנים תמונות.

ב-1 בינואר 1941, בשעה שהוקם הגטו בעיר, עזבנו את קילצה ועברנו להתגורר בעיר דז`לושיצה, שם היה סבי רב העיר. זו הייתה עיר יהודית במהותה, גרו בה כ-10,000 יהודים ומעט מאד גויים.
בתחילת ספטמבר 1942 הגיעו הנאצים וריכזו כ-1,000 איש במחנה עבודה פרוקצ`ים - גם אחי וגם אני עבדנו שם. 1,000 זקנים, נשים וטף הוצאו להורג ביערות מחוץ לעיר, ו-8,000 נשלחו להשמדה המונית במחנה ההשמדה בלז`ץ, אף הוריי ואחותי רות נספו שם. אחותי דבורה שהייתה מחוץ לעיר נשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו ונפטרה שם בשנת 1943 ממחלת הטיפוס. במחנה פרוקצ`ים עבדתי בניקיון הצריף של האוקראינים. חייתי במחנה זה כחצי שנה עד שברחתי לגטו קרקוב, בעוד אחי עבר למחנה סקרז`יסקו. בגטו קרקוב שהיתי באופן לא חוקי בהיותי בן 14 בלבד.
ב-13 במרס 1943 חוסל גטו קרקוב וקצין אס-אס אפשר לי לצאת מגטו קרקוב ולעבור למחנה פלשוב. במחנה פלשוב הייתי במשך 13 חודשים. מפקד המשטרה היהודית הטיל עליי לשמור על בתו בת השנתיים. בהמשך עבדתי במפעל למברשות וכן בהנחת מסילות ברזל.
באוגוסט 1944 נשלחתי למחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, בו הייתי במשך חודש ועברתי למחנה מלק ומשם למחנה אבנזה.
שוחררתי ב-5 במאי 1945 בידי האמריקנים. אחי משה עבר את כל תקופת השואה במחנות, עבר לפרטיזנים בצ`כוסלובקיה ונפטר באיטליה לפני עלייתו ארצה. חייתי שנתיים באיטליה וכל העת חיפשתי בני משפחה, ומשלא מצאתי אף אחד בחיים, הגרתי לארגנטינה בה חייתה דודתי. הגעתי לארגנטינה באוקטובר 1947 והתחלתי לעבוד בתכשיטנות.
בשנת 1954 נשאתי לאישה את טרסה.
לרעייתי ולי נולדו ארבעה ילדים: שושנה – העובדת בבנק, מיגל – חי בארגנטינה בעל מפעל לרקמה, פסיכולוג ולומד רפואה, קלאודיה – עובדת בתכשיטנות, ופביאן – צורף ועובד בעיצוב תעשייתי.
ביולי 1971 עלינו ארצה. גרנו בלוד, בבת ים ובשיכון ל` בתל אביב.
בשנת 1990 שבתי לארגנטינה ובשנת 1999 חזרתי ארצה לרעננה. לאחרונה הגעתי להוד השרון.
זכינו ליהנות משלושה נכדים : נטעלי, קטי ויניב.
בשנת 1997 כתבתי בספרדית ספר אוטוביוגרפיה על חיי הנקרא "הנס השביעי", הספר תורגם לאנגלית ופורסם בארצות הברית. בשנת 2004 יצא הספר לאור בעברית.