פרקש מנו (מנחם) ז"ל
מנו נולד בשנת 1915 ליטי ולייזר בעיירה ארדו סנט ג`ורג` שבטרנסילבניה רומניה. בעיירה התגוררו 60 משפחות יהודיות. אביו היה קצב. ביתו היה בעל צביון מסורתי. משפחתו הייתה מבורכת בילדים ומנתה שניים עשר ילדים: ג`ורג`י, פפי, שרלוטה, אורנקה, רוז`י, צילי, גיזה, פרן, אילוש, שוני, מוריץ ומנו. מנו למד ב"חדר", וב"ישיבה" - ארבע שנים.

בשנת 1937 התגייס לצבא הרומני ושירת בקישנב בגדוד הארטילריה מספר 30 במשך שנתיים וחצי.
בשנת 1938 כבשו ההונגרים את האזור. מנו סיים את שירותו בצבא ושב אל ביתו. ההונגרים לא אפשרו להם לעבוד ועל כן הלך עם אחיו, גיסו וחבר לעבוד בהנחת מסילות הברזל. מנו עבד שנה וחצי בעבודה זו.
בדצמבר 1940 נישא למלכה לוינגר מלווין ובינואר נלקח למחנה עבודה מספר 108/49 בביה מרה, שם עבד בסלילת כבישים וביערות. מנו לא ראה את אשתו במשך שנה.

בשנת 1943 קיבל מכתב מרעייתו שנולדה להם בת - יהודית. הקצין אישר לו יום חופש על מנת לראות את אשתו ובתו. באותה שנה נפטר אביו, אמו נפטרה עוד קודם, ב-1933. מנו הגיעה הביתה לאחר עשרים וארבע שעות נסיעה וכעבור שעתיים היה אמור לצאת חזרה למחנה. זו הייתה הפעם האחרונה שראה את אשתו ובתו בחיים.

מנו נשלח לאוקראינה ולבודפשט למחנות עבודה, גם שם עבד בסלילת כבישים וביערות.
בשנת 1945 שוחרר בידי הצבא האדום.
ב-19 במרס 1944 פלשו הגרמנים לאזור טרנסילבניה.
כל משפחתו הענפה נספתה בשואה במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, פרט לאחיו הצעיר שוני. מנו שב אל ביתו ומצא את הבית הרוס לחלוטין, רכושם נשדד וגם החנות. מכל הרכוש שהיה נותרה רק תמונה אחת שלו שצולמה לאחר השירות הצבאי שנמצאה אצל שכנה צועניה, אותה קנה תמורת נתח בשר.
ב-1945 התחיל לעבוד שוב כקצב באותה חנות. אחרי שישה שבועות של היכרות נישא לאילנה.
במרס שנת 1959 עלה הזוג ארצה למושב מעונה. הם עברו להתגורר בנהריה בשנת 1961 ובשנת 2000 הגיע להוד השרון.
בארץ עבד כקצב.
נולדו לרעייתו ולו שתי בנות: עליזה - בעלת משק בנהריה, ומלכה - מנהלת חשבונות.
הזוג זכה ליהנות משישה נכדים: פנינה, שרית, נועם, לי-מור, דקלה ויאיר, וכן משישה נינים: רועי, תומר, קרן, חן, צחי ואופק.
מנו נפטר בשנת 2005, יהי זכרו ברוך.