פולק צבי ז"ל

פולק צבי (היינץ) ז"ל
צבי נולד בשנת 1925 להרטה ולמרטין בעיר קטוביץ שבפולין על גבול גרמניה. אביו היה סוחר. הבית היה בעל צביון מסורתי. הוריו השתייכו לתנועת בני ברית. משפחתו מנתה שני ילדים: אילנה וצבי. צבי למד בבית הספר הממלכתי והתיכון. בביתו דיברו רק בגרמנית ובבית הספר דיבר בפולנית.

בשנת 1939, בשעה שפרצה המלחמה, שכרו האם ואחיה מונית ונסעו עם המשפחה, מלבד האב, לעיר קילצה בתקווה כי היטלר לא יגיע לאזור זה. נפוצו שמועות שהתושבים שלא ישובו לעירם, רכושם יוחרם. המשפחה שבה לעיר ונודע כי האב עצור כאסיר פוליטי בשל הלשנה כי סיפר בדיחה על היטלר. האם הלכה לגסטאפו והם צעקו עליה כי צריך להרוג את בעלה על דבריו. האב היה עצור במחנה בוכנוולד. בידי האם היו מסמכים לנסיעה לשנגחאי. המשפחה הייתה אמורה לנסוע דרך ברית המועצות, מנצ`וריה עד שנגחאי. אותו זמן הגיעו גלויות מהאב הנמצא במחנה בוכנוולד כי הוא זקוק לכסף לשם ריפוי שיניו. האב קיבל בדואר חבילת בגדים והוא היה אמור לנסוע ברכבת ולהפגש עם משפחתו. צבי, יחד עם חבורת צעירים, נשלח למחנה "ניסקו". צבי ידע שהמשפחה מתכוונת להפגש עם האב ולנסוע לשנגחאי. צבי נסע לוורשבה.

ביוני 1941 פרצה המלחמה בין גרמניה לברית המועצות וכל הניירות שהיו ברשותם - פג תוקפם, וכך לא יכלו עוד לנסוע דרך ברית המועצות. המשפחה נשלחה לגטו קשנוב. מוורשבה, באמצעים כבירים, צעד צבי לגטו קשנוב בו נמצאה משפחתו. צבי נלקח למחנה העבודה זקראו. הוא, ויתר האסירים, עבדו בפרך בסלילת הכבישים המהירים בגרמניה. הוא עבד בעבודה זו כמעט עד שחרורו. צבי הצליח לברוח ליער כשברשותו תעודה של גרמני.
הסבתא, אמו וכ-10,000 יהודים נשלחו בטרנספורט לאושוויץ בירקנאו שם נספו בשנת 1942. כששמע האב שאשתו וילדיו נלקחו למחנות, רץ לגדר החשמלית להתאבד ונורה בצרור יריות, זה היה ב-6 באוגוסט 1942.
עם שחרורו נודע לצבי מפי אחד האסירים כי אחותו אילנה נמצאת במחנה העבודה אובראלטשטט שבצ`כוסלובקיה. צבי הגיע למחנה בו הייתה אחותו והפגישה ביניהם הייתה מרגשת ביותר. כל האסירות קנאו באילנה שיהיה מי שיגונן עליה, ושוב לא תהיה לבד.
צבי ואילנה שבו יחדיו לעיר קטוביץ. מבית הכנסת הגדול שהגרמנים פוצצו נשאר רק השער ומעליו עשרת הדברות. נודע להם שבעיר מתארגנת קבוצת נוער לעלייה ארצה. דרך עלייה ב` נסעו לצרפת ובנמל מרסיי עלו על האנייה "לטרון" והגיעו ארצה בנובמבר 1946 יחד עם 1,275 מעפילים. האנייה נתפסה והם הוגלו על ידי הבריטים למעצר בקפריסין, שם שהו כשנה וחצי. בשנת 1947 עלו ארצה לקיבוץ אשדוד יעקב איחוד.
בשנת 1950 נשא צבי לאישה את צביה. בארץ עבד צבי כנגר גגות, בבית חרושת אלבר כמנהל עבודה, ובאיקפארם – במחסן.
לצביה ולצבי נולדו שני ילדים: אירית - עובדת בהנהלת חשבונות, ואלי - מהנדס מחשבים.
הזוג זכה ליהנות מארבעה נכדים: אלינור, אילת, בן ובנג`י וכן מנינה יובל.
צבי נפטר בשנת 1999, יהי זכרו ברוך.