זרוג אסתר (סטורה)
נולדתי בשנת 1934 לזולה-מזל ולאברהם מסיקה בעיר בנגאזי שבלוב. בבית קראו לי סטורה. היינו בבית ארבע בנות ובן אחד. לאבי הייתה מאפייה בבית והוא היה אופה עוגות לארועים משפחתיים ולחגיגות, לבתי קפה ולאורחים הרבים שפקדו את משפחתנו. אהבנו לקבל אורחים ולארחם כיד המלך. משפחתנו היתה משפחה מסורתית-חילונית. ביתנו היה בית חם ואוהב.

בזמן המלחמה הייתי רק בת שמונה. לא למדתי בבית הספר מאחר ורשמו אותי לבית הספר שבו המורה נרצחה בידי הגסטאפו ועל כן בית הספר נסגר. בית הספר היה נוצרי-איטלקי.

בנגאזי הייתה עיר מודרנית, אירופאית, עשירה, ולא היה חסר בה דבר. בעיר שררו יחסי ידידות טובים בין היהודים, הערבים והנוצרים. הבית היה מרכז החיים.
בשנת 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים.
עברנו לבית שכנים שהתגוררו בעיר בה לא היו הפצצות. העיר בנגאזי הופצצה מדי לילה. כל ערב בשעה עשר נשמעה אזעקה ואנו ברחנו למקלט שהיה סמוך לבית. לאחר גמר ההפגזה שבנו אל ביתנו. יום אחד בשעה שהיינו אמורים לחזור לביתנו נעלמה אחותי הקטנה. דודי רץ לבית ושם גילה כי אחותנו כלל לא הלכה עמנו למקלט אלא ישנה שנת ישרים במיטתה.

בשנת 1942 הגרמנים שלחו את המשפחות היהודיות למחנה הסגר בג`אדו. המחנה הוקם בין הרים גבוהים. גרמנים בודדים שמרו עלינו - בגלל המיקום בין ההרים הגבוהים לא היה ניתן לברוח.

בביתן השתמשנו בשמיכות כמחיצות. בביתן הארוך התגוררו שבע משפחות. שהינו במחנה שנה ושמונה חודשים. במחנה שרר רעב כבד. הילדים היו עוברים מתחת לגדרות וקונים לחם ודברי מזון מהערבים. הגברים עבדו בסחיבת ערמות אבנים מצד לצד. אנשים רבים חלו בטיפוס. אחי הצעיר מריו, סבתי רחל מסיקה וסבא אברהם חלמיש נפטרו במחנה.

במחנה ג`אדו שהיה המחנה הקשה ביותר, מתוך 2,600 יהודים שהובאו לשם מתו כ-500 יהודים מתשישות, מרעב וממחלות. מחצית ממשפחתנו חלתה ואמי התנדבה לעזור בבית החולים ואנו נותרנו עם אבינו.
בינואר 1943 הבריטים כבשו את העיר ושחררו את האנשים מהמחנה. שבנו לבנגאזי והחיים שבו למסלולם.
עלינו ארצה באמצעות הסוכנות היהודית באנייה "הרצל". שמונה ימים הטלטלנו בים עד שהגענו לשער עלייה שבחיפה ביוני 1949. משם נשלחתי לרעננה.
בשנת 1952 נישאתי ציון.
בארץ עבדתי ככוח עזר בבית חולים לחולים כרוניים, בחקלאות, בבית אריזה ואם בית.
לציון ולי נולדו ארבעה ילדים: אשר- היה בצבא קבע ועובד כטבח בפנימייה, אברהם - עובד בתעשייה צבאית, מזל - מזכירה ותמי - בשלנית בבתים.
זכינו ליהנות מ-8 נכדים: תמר, שוש, רונה, ציון, עופר, יונתן, הדס וזאב וכן משני נינים: בר ועומר.