ורדי אברהם (אמרה) ז"ל 
נולדתי בשנת 1927 להלנה וגיולה וייס, בעיירה פסטו שבהונגריה. משפחתי הייתה משפחה מסורתית. המשפחה כללה ארבע נפשות: הורים ושני ילדים: קלרה ואנוכי. לאבי הייתה מסגרייה וכן היו למשפחה כרמים ויקב מצויד כהלכה, בו יוצרו יינות. נמנינו עם המעמד הבינוני. אמי הייתה עקרת בית. למדתי 4 שנים ביסודי ו-4 שנים בתיכון הממלכתי וכן למדתי ב"חדר". אחותי הנשואה קלרה גרה עמנו בבית יחד עם בעלה מוזס. בתקופה זו כבר הייתי בעל מקצוע מדופלם ועבדתי למחייתי כמסגר-פחח.

ב-19 במרס 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה.
באפריל רוכזנו בגטו בהטבן בבית חרושת ללבנים למשך חודש ימים. עבדתי במחנה כפייה בעיר הטבן בכריתת עצים וכפחח. נשלחנו ברכבת משא לקישקונלצהזה ושם הייתי כחודש ימים. כשהצבא האדום החל להתקרב נלקחנו ל"צעדת המוות". בצעדה רבים מאיתנו נספו בדרך מרעב, מחולי, מקור ומחוסר כוח לצעוד במשך חודש תמים מרחק כה רב ובקצב מטורף.

הגענו למחנה הריכוז מאוטהאוזן שבגרמניה. במחנה זה אולצנו לאסוף את הגוויות. יהודים רבים נרצחו או נפטרו. הועברנו למחנה גונס קירכן, ממחנה השמדה זה השתחררתי בידי האמריקנים ב–5 במאי 1945. במחנה זה עברתי את כל מסכת הגיהינום עלי אדמות.

לאחר השחרור שבתי אל עיירתי פסטו שבהונגריה.
בשואה נספו: אחותי קלרה שהייתה בחודש התשיעי להריונה ונרצחה באכזריות, בעלה מוזס השתחרר במחנה בור שביוגוסלביה. כן נספו: סבי שמואל, סבתי פני באושוויץ, דודים, דודות ובני דודים שהושמדו במחנות ההשמדה. אמי שרדה את מחנה אושוויץ. אבי ברח לברית המועצות, גויס לצבא האדום והגיע איתו עד לבודפשט. הוא הציל אנשים שהיו בגטו והביא להם מזון.

במאי 1946 עליתי ארצה באנייה "מקס נורדאו". על סיפון האנייה היו 1,666 מעפילים. האנייה נתפסה בידי הבריטים והובאה לחיפה ומשם נלקחתי למחנה המעצר בעתלית בו הייתי כחודש.
לאחר שחרורי עברתי לקיבוץ שער הגולן בו עבדתי במסגר מכני ומשם עקרתי לקיבוץ הזורע ועבדתי במקום כשנה כמסגר מכני ופחח.

השתתפתי במלחמת השחרור בחטיבה 5 שנלחמה בדרום בכיס פאלוג`ה. הייתי חייל בחיל רגלים בחטיבת גבעתי בגדוד 54. כן נלחמתי במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. זכיתי לאותות ממלחמות אלה.

בשנת 1948 נישאתי לברכה לבית קליין.
בשנים הראשונות להגיעי ארצה עִברתי את שם משפחתי מוייס ל-ורדי, שהוא שם שורשי.
בשנות ה-50 הגענו להוד השרון.
עבדתי במפעל "אורדן" כמנהל עבודה וכן ב"ממ"ן כמנהל אחזקה עד יציאתי לגמלאות.
נולדו לנו שני בנים: שמעון - מנהל עבודה בתעשייה האווירית, ונועם - טכנאי חשמל בתעשייה האווירית.
רעייתי ואני נהנים משמונה נכדים: ניר, אורן, מיכל, אריאל, עדו, דוד, יצחק, ורבקה וכן מנין ראשון: אלחנן.
"אברהם נפטר בספטמבר 2016. יהי זכרו ברוך!"