נולדתי בשנת 1925 לקלה ולאריה בעיירה לנצ`ן שבפולין. אבי היה סוחר. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שבעה ילדים: יעקב, חיה, ברל, מיכל, פרידה, שפרה ואני. למדתי שבע כיתות בבית הספר הממלכתי.
בשנים 1939 - 1941 חיינו תחת כיבוש ברית המועצות שהיה פרי הסכם בין רוסיה לגרמניה. לפי המדיניות הרוסית, כל משפחה הייתה אמורה לעבוד עבור ברית המועצות במשך מספר ימים.
ב-22 ביוני 1941 פרצה המלחמה בין גרמניה לברית המועצות והכוחות הגרמנים החלו להתקדם ולכבוש שטחים בפולין.
ב-29 ביוני חנו הכוחות הגרמנים סמוך לעיירתי.
בלילה ברחתי עם אחי ברל מביתנו לכיוון ברית המועצות. הגענו לעיר קולומיאה. האנשים שם היו אחוזי בהלה. ברל נעלם לי ונשארתי לבד. בדרכי עליתי על טרקטור רוסי שהוביל אותי לגבול הפולני-רוסי. המשכתי לצעוד ברגל עד שפגשתי יהודים שברשותם עגלה רתומה לסוסים. חציתי את גבול פולין והגעתי לעיירה צ`מרינקה.
עליתי על רכבת שהובילה מהחזית חיילים וקצינים רוסיים שנסוגו מפני הגרמנים. הרכבת נסעה ליעד לא ברור ולכן ירדתי ממנה לאחר יומיים. עליתי על רכבת שהובילה את אזרחים ובמשך יום נסעתי בה. בשעה שהרכבת נעצרה בתחנה עלו אנשים מקולחוז ושאלו את הנוסעים מי מעוניין להתנדב לעבוד בקולחוז. התנדבתי לעבוד במשק החקלאי שלא היה רחוק מהים האזובי. עבדתי במשך חודשיים עד שהגרמנים התקרבו וכל האנשים ברחו.
חצינו את נהר הדון והגענו לנהר הוולגה אל מקום הנקרא איוונובקה. עבדתי בקולחוז עד שהגיעה פקודה שמגייסים אותי לשרות בצבא. כל הגברים רוכזו לשם חפירת תעלות נגד טנקים. נשלחנו ברכבות להרי אורל ועבדנו בבית חרושת. עבדתי שם כמסגר עד תום המלחמה בשנת 1945.
שבתי ללודז` שבפולין. הצטרפתי לקיבוץ ויחד עמו חצינו גבולות לצ`כוסלובקיה, אוסטריה, וגרמניה, שם פגשתי את דינה, רעייתי לעתיד, שהשתייכה לקיבוץ אחר והמשכנו יחדיו. שוב לאוסטריה, ודרך האלפים לאיטליה לווילה של יהודי במודנה. כעבור שלושה חודשי המתנה נסענו באוטובוסים אל שפת הים. עלינו על סיפון האנייה "האומות המאוחדות" והפלגנו שמונה ימים.
בינואר 1948 הגענו לנהריה ונלקחנו לקיבוץ גשר שבעמק הירדן. עבדתי בתחנת החשמל בנהריים אצל פנחס רוטנברג עד פרוץ מלחמת השחרור וגוננתי על המשק מפני הצבא העירקי.
בשנת 1949 עזבתי עם דינה את הקיבוץ ונישאנו במושבה כינרת.
עברנו להתגורר ברעננה.
שירתי בצבא בשנים 1950 - 1952.
עבדתי בבזק עד יציאתי לגמלאות.
לרעייתי דינה ולי נולדו שני בנים: נתן - העובד במשרד הבטחון, ואריה ז"ל.
זכינו ליהנות מארבעה נכדים: עמית, ניצן, רעות ואורית.
עברנו להתגורר ב "עד 120" ואנו נהנים משפע פעילות בחוגים ובהרצאות.