פרידה והסתגלות למסגרת





 

 

פרידה והסתגלות למסגרת חינוכית
דגשים לצוותי החינוך לידה עד 3

הפרידה היומיומית מההורים והמעבר שבו הפעוט עובר ליצירת קשר עם כמה דמויות התקשרות במסגרת החדשה, עלולים להיות גורם למתח ולחץ בקרב הילדים וההורים, בעיקר אם זו המסגרת החינוכית הראשונה. תפקיד המבוגר במסגרת ההתקשרות הוא להבטיח לתינוקות ולפעוטות הגנה, לספק את הצרכים הפיזיולוגיים וכן לשמש "בסיס בטוח" שממנו יוכלו לצאת ולחקור את הסביבה.

גם במסגרת חינוכית מהוות דמויות המטפלות גורם משמעותי עבור התינוקות והפעוטות. מתן שימוש "בבסיס בטוח" – היחס הרגשי, הקשוב והמיטיב לפעוטות, מאפשר להם לפתח תחושת ביטחון עם מטפלת אחת או מספר אחראים, וביסוס יחסי גומלין בין המטפלת והפעוטות מהווה מרכיב מרכזי בהתמודדות עם אתגרי הפרידה וההסתגלות.
מידת האמון והביטחון שההורים חשים מול הצוות החינוכי, משפיעה על תחושת האמון והביטחון של הילדים, בעת הפרידה וההסתגלות למסגרת.

חשוב שיתקיימו שני מהלכים:

• הכרות ויצירת אמון עם המסגרת:
תיאום פגישה אישית עם ההורים והילד, שמטרתה להכיר את מאפייני הילד והתנהלותו. חשוב לקבל מידע אודות הרגלי האכילה והשינה של הילד, חפץ מעבר המסייע לו להירגע, שיר או סיפור אהובים. בנוסף חשוב להעביר למשפחה מידע אודות נהלים, תפיסה חינוכית ו"אני מאמין" של המסגרת החינוכית.
שותפות מודעת של הילד בשלושת הימים הראשונים חשובה לנוכחות הדרגתית עם הסביבה החדשה.

• בנוסף, נדרשת התאמה אישית לכל תינוק ופעוט:
לגבי שעות השהות ללא ההורה. ההחלטה על משך השהות תתקבל בשיח ופעולה בין ההורים לצוות החינוכי ובהתבססות על תפיסת תהליך הפרידה וההסתגלות של הילד.
מומלץ ליצור רצף התקשרות קבוע: קיום אסיפת הורים בתחילת השנה, עדכון יומי בנוגע להתנהגות הילד בתקופת ההסתגלות ולאחר הפרידה מההורה, שליחת הודעה כללית בתדירות קבועה עם תיאור החוויות והתרחשויות של הילדים.
קיימים הבדלים אינדיבידואליים בין הפעוטות בהסתגלות לשינויים – ילדים עם הסתגלות אישית לשינויים, יזדקקו להכנה משמעותית יותר וזמן הסתגלות ממושך יותר למסגרת החדשה.
עוצמת התגובה של הפעוט מושפעת מהמטפלים (ההורים והמטפלות) ועל אופן ההתמודדות שלהם עם המצב.

מומלץ לקיים תהליך למידה מתמדת והכנסת התאמות בהתאם לצרכי הפעוטים.
הבנה זו עשויה לסייע לכם למתן נפגעות, להכיל את הקושי שלהם ולתת להם אפשרות להסתגל לסביבה החדשה.