בן ניסים ושולמית
נולד בה` בתשרי תשל"ג 13/9/1972
התגורר בהוד השרון
נהרג בפעולת איבה
בי` בסיון תשס"ז 27/5/2007
מקום אירוע: שדרות
הובא למנוחת עולמים בתל אביב - ירקון
אזור: 3, גוש: 12, שורה: 26
הותיר: אישה, בת ובן, אם ושתי אחיות
אושרי מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס` 72 


קורות חיים
אושרי, בן שולמית וניסים, נולד בישראל בה` בתשרי תשל"ג (13.09.1972). בן בכור להוריו, אח לשלי ולדיקלה.
הוא גדל בבת ים ובחולון, למד בבית הספר היסודי "גבעתי" ובתיכון "אורט – הבונים" בבת ים, אותו סיים עם תעודת מנהל רשתות מחשבים.

מגיל צעיר היה אושרי פעיל בשבט יפו של תנועת הנוער צופי-ים. שם, בתנועה, התגבשה קבוצת חבריו הקרובים שליוותה אותו כל חייו, חברים שגדלו יחד, נפגשו ובילו יחד, אהבו את הים ויצאו לשיט יחד פעמים רבות.

גם לאחר שסיים את שירותו הצבאי המשיך להיות פעיל בצופי-ים ומדריך לחניכים צעירים, עבד בחנות "ימית" במרינה והירבה לצאת להפלגות. חלומו של אושרי היה להפליג ליוון ולטורקיה.

בהמשך עבר אושרי לעבוד בחברת המחשבים "בינת". הוא תמיד נתן שירות מסור ואדיב ללקוחותיו, תוך שהוא מוצא מענה יצירתי לבעיות הרבות, עשה חיל בעבודתו והתקדם מאוד בחברה. כעבור זמן מה עבר לתפקיד מתקדם בחברת "פרץ בוני הנגב", כשכל העת הוא מקפיד ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו בתחומי המחשבים והרשתות.

לאחר מספר שנים כשכיר עבר אושרי בשנת 2005 לעבוד כעצמאי בתחום רשתות מחשבים והקים את חברת ODS. במסגרת החברה המשיך לתת שירות לחברת "פרץ בוני הנגב" באתריה ברחבי הארץ והרחיב את עסקיו ללקוחות נוספים. חלומו היה לשלב בעתיד את ילדיו בעסק.

אושרי נשא לאישה את סוזנה ובני הזוג הקימו את ביתם בהוד השרון. בספטמבר 2004 נולדה הבת דניאל. אושרי היה אב למופת, הירבה לבלות ולטייל עם משפחתו ולהעביר להם את אהבתו הרבה לארץ ולנופיה.

בשנת 2002 נפטר אביו של אושרי ומאז הוא תפס את מקומו כאבי המשפחה, ליכד אותה והוביל אותה קדימה בכל הזדמנות בדרכו הנינוחה והשקטה. הוא היה המנהיג של כל המשפחה, נהג לשוחח בטלפון מדי יום עם אמו, אחיותיו וסבתו ושמר על אחדות וגיבוש בין כולם. "אושרי היה אדם מדהים", כתבה אימו, "עדין, רגיש, משפחתי מאוד, חם ומסור, עשה הכול בדרכו המיוחדת, הנינוחה והשלווה. אדם שאהב לטייל ולבלות. יפה מבפנים ומבחוץ. הים והבישול היו מתחביביו המרכזיים – שם בילה כל רגע פנוי".

מאז שהיה לעצמאי הירבה אושרי בנסיעות לצורכי עבודתו. מדי שבוע היה יומיים בנצרת שבצפון ויומיים בשדרות שבדרום. בזמן ירי הקטיושות במלחמת לבנון השנייה המשיך להגיע לצפון, וירי הקסאמים מעזה לא מנע ממנו להגיע ל"פרץ סנטר" בשדרות, גם אם אחרים ביטלו פגישות איתו כי חששו להגיע לעיר. כשביקשו ממנו בני המשפחה שלא ייסע הוא אמר שזה חלק מארצנו ואין מה לפחד – הוא בסך הכול הולך לעבודה.

ביום ראשון י` בסיוון תשס"ז (27.05.2007), בשל עומס בעבודה, יצא אושרי לשדרות מוקדם מהרגיל. עקב התראות מירי קסאם על ידי מחבלים מרצועת עזה הוא נסע בדרך שונה מדרכו הקבועה, אך בהגיעו לשדרות פגע ברכבו טיל קסאם פגיעה ישירה. אושרי איבד שליטה על הרכב והתנגש בקיר. הוא פונה לבית החולים באשקלון, אך שם נפטר.

אושרי היה בן 34 במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון בתל אביב.

אושרי הותיר אישה ובת, אם ושתי אחיות. שלושה חודשים אחרי מותו נולד בנו – שחר.